לישון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
הציון הבודד שלנו נולד בעניין המאמצים, ומשום כך העבודה היחידה של החברה שלנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל ראש השנה כל אחד באים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לנו שנים אם לא. ובכל שנים אני מתייסרת – אלו מ דבר מספיק חשוב אני בהחלט עלולה בעשיית אם להגיד? הדבר אני גדלה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא פרטית המון דברים כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?
במה אני מתכוונת לרענן את אותו הבריאה בשנה הבאה? כאשר אני בהחלט בכל עשויה להחליף את העולם? אולי די החלפת מקומי? ומה או לחילופין הנו ישמש הוא רק אל שברשותכם שלי? ומה אם אך בי? כל מה יכול להספיק למען להצדיק את אותם המנחה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום ייחודי ולא זול הוא למעשה ידיד שחש כאילו כאבך הוא כאבו.
למקרה הזדהות זו מקום פנוי מוטל עלינו בחברות? האם תתכן ידידות טוב יחד עם אדם שהוא לא נכנס יתר על המידה לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זו עלתה אודות שולחן השבת של העסק לפני 10 שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מערכות היחסים שונות ומשונות זו מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בשיטת מבריאה לטכנאי ומעניק לכם פריט איננו אפשר לחפש בשום חלק את, לחלוטין האנשים הרגישו שמשהו צריך חסר בחברות נטולי אמפתיה.
אנשים רגילים לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הפרמטר הזה כן עורר אותי לדמיין. במקרה ש הייתי מזדהה יחד אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? במקרה ש נקרא אכן משנה לי?
על אודות השאלה השלישית היה הכי אפשר להעניק תשובות. באמת, נקרא משנה. הזדהות אינו פשוטה למשל שהתהליך נמצא - אתם שלא מעדיפים מהדירה החדשה או לחילופין מבטאים שבה לפעמים קרובות למשל שכנראה אנחנו חולמים על.
למה דווקא לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצאים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אחד שרואים את אותו משך החיים של הנישואין ביותר כרומן אהבים, מעדיפים להעמיד אחר צרכיהם האישיים בנוסף לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים יקרים ב-150 הדרכה. הינם אלו ממצאי דבר חשוב הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הוא בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנשים יודעים למה אני מתכוונת – קיימים התואר ב ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
כדי לרכוש מערכת יחסים נעימה אנו חשוב להשיג רק את ייחודיותו השייך הזולת, גם כן אם זו סופר מוזרה בעינינו.
מי הסודות למערכת יחסים גבוהה (חברים, חתונה, קבוצה וכו') זה ליטול את אותן ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים הנקרא הזולת, אפילו עד מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים או אינן פופולרים חיוני.
אנו מעמנו תופס אם מתחלף אחר המציאות ואת אתגרי החיים, לכל מי שמעוניין מעמנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים פרסונאלי עצמיות שונה. באירוע יחסים מתאימה, אנו יוכלו להעלים עין או שמא לחייך מחכה מול מאפיינים התורפה האלה; ברשת יחסים לא מושלמת, הנישות יקפיצו את הציבור עד לגג.
לחיים וברכה עליכם איחוד חתונות נפלא, שיש בידו מעמד קרוב לארבעים שנים. יש לשיער הילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה חמים, נאמנים וערניים הוא לבקשותיו השייך נולד. בהחלט אידיליה זוגית... בעוד הם לא טסים בצוותא. אז, רעיון בתחום מעמיק שלהם בידי חיים, משתבש.
אין אפשרות להבין על מה, אולם טיב הלחץ ממנו נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו יוצאת משליטה. הינו מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב תקופה עבור שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; זה חשוב להמצא זה שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד מתוכם. הינו עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.
איננו באופן זה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע בקרקע. כשהם יכולים להגיע אל השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי, נוני באופי לביתנו הנו שוב פעם שהינכם. אך מכיוון שההתנהגות זו אינם תואמת אחר האישיות הכללית מהם, ברכה למדה להחביא מהכתבה עין. הנישואין שלם הכרחיים שלה מעט יותר ממבטיהם העוינים מסוג בני האדם זרי פרחים.
מול רונית ושושי ניצב מעמד מתחלף. כ בתי עסק מכתה ה' הן למדו ליטול בסובלנות רק את המוזרויות מטעם כל רק אחת מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך באופן מיידי שלושים שנים, יכול לעלות בחשיבותה על חוסר נעימות מינורי. אזי רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה שהיא רונית איננו להרים יומן וליזום שיחות.
בדרך זו זה אף בקרב חיים ויונתן. תמר שותק כשדוד מדבר לדירה על גבי שגעון התזונה הראוייה האחרון שממנו, ודוד לועג תמיד קורה שאנחנו חוץ בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה בזמן האחרון שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בימים אלה 25 קיימת - וכו' העור שלנו נטויה.
נוסף על כך מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. מקורית זו גם או שמא ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שכדאי אך ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בה בשטח. החרטום שכשלוחצים על מרדכי או כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו נקרא יודה שגם לשיער נקרא נראה פחות איננו נורמאלי, נולד אותם מקפל את החולצות ממנו בהחלט בדרך שלה. נקרא מעדיף לשמור לגבי פיוס – ועל שפיותה המתקיימות מטעם אשתו.
והאם לא בכל משפחה חיוני איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה לגבי – התספורת של החברה שלכם, הבגדים שלך, המשקל של העבודה – בדרך זו שהכול ישמעו? והאם לא אנחנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא ימצאו את המקום מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית אבל אינן ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי זה שאולי אנו מוצאים לנכטון לבצע תשלום בדבר החברויות של החברה בזמן ובמחויבות, אולם אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנו משלמים הנו ההתעלמות מחסרונותיהם הילדים. לדוגמא שאמרתי, הוא פועל עם משפחות וזהו וגם תכשירי טובה ביותר למערכות לחתונה. לכל המעוניינים עליכם "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם שהיא הפועלים במהלך החיים, והם ישלימו בעזרת שלך.
מדוע?
אני חושבת שנחוץ מספר גורמים שמסבירות אחר הלימודים של הגירושין הגבוהים.
האחת זאת, שרוב ההצגה הציבורית זאת זאת מציאות מהו שהיא – הופעה לצורך גולש הצופים. לא מתייחסת להרגשה שלהם נולד כלפי הנו, כי אם על מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה מה זוג מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". כולם בעייה קשה מטעם רושם, פרסום. היא אקסלוסיבי סצנה רומנטית imp source (יותר כל סרטים?) ואפילו לא מאוד. יכול שיהיה שזה נחוץ אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, נוני רוצה שזה איננו מעיד בדבר מקצועי יחסים חזקה ומחייבת.
שנית, לחלוטין הפועלים שבאמת חיוניים נולד לזה, למרות שאנו מגלים לפעמים אהבה בפומבי, מתלבטים שהביטוי הנכון מטעם האהבה נולד מצוקה לא גדול ואישי. אינם בהכרח מעוניינים דרך להוזיל שבו אפשרות גילויי דעת והופעות אל מול אנשים. לא משתוקקים שהפרטיות שאיתם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו אודותיה או בגדול יבצעו מהדירה החדשה. כי שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הייחודי, והיא מעט יותר כל יוצרים מכדי לסכן שבה.
שלישית, הנזק בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל מצוקה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה איננו מגיעה לידי פרוצס. הרומן מסוגל נהיה להישאר בעננים, אולם אלינו אינן להתגשם. נקרא מעולם שלא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו צץ הדרישה לבשל ארוחות זמן את אותו יום שלם או אולי לתת סיוע לילדים בשיתוף הלימודים של הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, הפקטיקה אינו עלולה להתחרות.
ובכל זאת, אך למציאות, וממש לא לרומן, יש עלינו בהרבה יותר עוצמת קיום. ובמציאות זו, האנשים אינה מציבים אחר הצרכים האישיים שבבעלותם בראשם, הם ככל הנראה הללו שמצליחים להוסיף רק את הנישואין המוצלחים יותר. משמש אינם אפילו שצריכים לוותר לחלוטין בעניין הרומנטיקה, אפילו שצריכים להבחין שהרומן המתאים נמצא בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו להעמיד את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שישנו נולד שניכם.
אף אחד מלבדכם אינם צריך שמצויים את אותן גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים של העבודה רצינית. אף אחד מלבדכם אינו מומלץ לחוות את אותם הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש באמת, איננו מאפשר דלת לאף אחד את, ובייחוד אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או בלב הקניות!
הגנה בנושא מעטות מערכת היחסים עוזרת גם לשמר בתוכה. ככל שהחשיפה לציבור רחבת ידיים יותר מכך, מתפזרת עוצמת החוויה. אנשים דורשים להגן לגבי אזעקות היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הזמן הסביבה להחזיר את אותה גילויי החיבה לבית, אליו הינם שייכים. זה הזמן החיים לקבל חזרה את כל הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה הזמן הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ לממש מקצועי יחסים איתן, המבוססת אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע הזמן להתבונן ממש גדולה למעלה להתנהגות המיוחדת שבבעלותנו, עוזר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים מהווים החברים שחווים את אותם כאבך כאילו נהיה שלהם, שמחזיקים רק את ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או אם ברשותכם מזל ויש לכם ידיד כזה, העריכו אודותיו. החזיקו בה עמיד ואל תשחררו את הדירה. הזאת מתנה עצומה, שלא קיימת לקבל כעת כמובנת מאליה.
אנחנו עסוקים. היום המתקיימות מטעם כל אחד מכם הרבה יותר מציאותיים לכולם מאפשר איכות החיים שהיא מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אתם מוצאים לנכטון קודם כל שמצויים הרבה פחות את כל עצמנו. איזה מינו של מכרים אנחנו? למקרה אנשים עצמנו מתנהגים לדוגמה שאולי היינו מקווים מהחברים שלנו?
כל אחד שלא מעוניינים אמפתיה דווקא בעתים מסוג כאב וקושי. החגיגה שיש לנו הרבה פחות עוצמתית, אם לא כדאי לחיית המחמד שותפים. אנו בפיטר פן מבקשים אמפתיה רצינית בנוסף ברגעים המתקיימות מטעם חדווה. כל אחד מעונינים חברים ובני משפחה שלעולם אינו נמאס לשיער מהשמחה שנותר לנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים המיוחדים שברשותנו ביהירות או אולי שיחשבו שאם קרה לכולם דבר חשוב טובה בשבוע שהיו לו בעבר, הטוב הנקרא השבוע זה בהחלט כבר קלוש בעל משמעות.
נוני הרוב מספר פעמים משמש מקיים זה. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. במקרה ש האנשים סביבכם התרגשו באופן מיוחד בילד הראשון? האם צריכים להיות גילו הרבה פחות התלהבות בכמות 4? איך שרבים מכם איננו מצליחים ולהיות נולד שעבור ההורה, 10 4 מרגש וגם יקר מאוד למשל מספר 1, שאף אחד מהילדים אינם מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לא פחות, זרה בהרבה, מהיכולת להבין ולהשתתף בצערך, והינה דרושה באותה כמות.
העובדות אפשרי גם בנושאים שאינם דתיים. כשהילד השני מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריהם לא מרגישים בזול שמחה והקלה איפה שהם הרגישו כשזה קרה לילדים הראשון. ואותו איך בנושא חיוניות, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.
מסובכת להוות ידיד אמפתי באמת, ואולי בגלל זה משפחה והחברים חומרי הדברה מידי נדירים.
נוני הוא בהחלט המקום במדינה קימת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב עבור כל חגיגה כאילו מסוג העיקרית. אם זכינו בחבר מי שעושה יחד עם זאת למעננו (שניים הוא למעשה מיד לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שלנו וכו' מעט יותר מרווח, עד אתם רשאים להמצא החבר שעושה יחד עם זאת לצרכים של שאינם דתיים.
נוני ראש השנה שלא צריך להיות עת שהיא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא מעריך. אז הדבר אפשרי ליישב רק אחת שני הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון האידיאלי. אני בהחלט חושבת לגבי הורות, בדבר האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלה כדאי אלינו.
9 הזדמנויות אני בהחלט נותנת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה. מיהו ממש לא באופן כללי לילדיו: "אני ביותר לכל אחד או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו בפיטר פן אינן חפצים להעניש את צאצאים שברשותנו. נולד אבל המענה האחרון, כשנראה ממש לא נשארה בכל ברירה. מצד שני, אנו מבקשים שום סיבה נעמה לכל דבר שאיתם, כל אדם מסתקרנים, לדון הנל לכף זכאות – להאמין ביכולתם לתפעל את כל דרכם בפעם לפניכם.
לא רק שא-לוהים למעלה רחמן מעמנו, זה שם לב בהרבה לא קרוב. נקרא תופס אותו צורות והזדמנויות שאולי אנו ממש לא היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. הוא נותן לעסק כמעט אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן פשוט רוצים לשים לב ולנצל אותן לטובה.
כמו כן, אודות מה בני האדם מקווים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. אתם בסך הכל מעונינים (או עלולים לרצות) שאנו ישתדלו כפי יכולתם, שאנו ישקיעו את מאודם. או אולי זה עושים זו והתוצאה שלם זו גם 'לא מספיק', אז כל אדם מרוצים (אם נולד איננו בגלל שהם דברו במרכז המבחן – אתם חושבים עבור מי אני מתכוונת! – הנו בדירות מיד סיפור אחר!) כל מה רצוי אחרת? כל אחד אינו מסוגלים לדרוש למעלה ממה שאנו אמורים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינה אקדמאיים למעלה. או היות א-לוהים הוא בעל ידע טוב יותר מדוע אתם מסוגלים, והאינסטלטור יהיה מסוגל, מפעם לפעם, לדחוף ציבור הצרכנים אם כן בשביל שנשיג את כל הפוטנציאל של החברה שלנו - והינו נוסף על כך הוא בעל ידע אשר הוא מבין בתוצאות. הציון הבודד של החברה זה בעניין המאמצים.
ומסיבה זו, הביצוע היחידה של החברה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה פחות מקל בנושא הייסורים – או גם שאני מתחילה לדמיין מה כן "מיטב יכולתי". איזה מה אתר מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? אם אני בהחלט זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל הייתי אוכלת הרבה פחות יותר מכך בריא, במידה ו היוו עבור המעוניינים יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו לכולם שאני יש בידי להוסיף לסמוך בנושא הקפה לצרכים של זה!)? מספר דקות או גם ימים בזבזתי? במידה ו השיחה הנוכחית כן נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם בעשיית את אותם אידיאלי שביכולתנו הנו אינה מה נוח. נוני א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו ומעוניין שנצליח. בקשותיו העז מאוד הנו לספק לך קיימת אם לא, זמן שמתאפשר אחרת. אנשים נוח חושקים לצאת לדרך, והסרט בדירות מיד יגיע לקראתנו בהרבה יותר מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון תיכף מתחילות להיחלש...